Vayedaber

Simple Havroutah

Kidouchine

Daf 38a

אַקְרוּב עוֹמֶר וַהֲדַר אֲכוּל

Traduction

they sacrificed the omer and only afterward did they eat.

Tossefoth non traduit

אקרוב עומר והדר אכול. בירושלמי מקשה למה לא אכלו מצה מחדש ויבא עשה דבערב תאכלו מצות וידחה לא תעשה דחדש ומתרץ דאין עשה דקודם הדבור דוחה ל''ת דאחר הדבור אי נמי יש לומר דגזירה כזית ראשון אטו כזית שני:

אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְאַחַר יְרוּשָּׁה וִישִׁיבָה נֵיכוֹל לְאַלְתַּר לָא הֲווֹ צְרִיכִי

Traduction

But according to the one who says that the term dwelling indicates that the prohibition of the new crop applies only after inheritance and settlement of Eretz Yisrael, let the Jews eat the produce of the land immediately. The Gemara answers: They did not need to eat the new produce, as they still had manna. Although they did not eat the new crop of Eretz Yisrael, the reason was not that it was prohibited.

Rachi non traduit

לא הוו צריכי. שנסתפקו מן המן שבכליהם:

דִּכְתִיב וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת אֶת הַמָּן אָכְלוּ עַד בֹּאָם אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת הָא כֵּיצַד בְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר מֵת מֹשֶׁה וּפָסַק מָן מִלֵּירֵד וְהָיוּ מִסְתַּפְּקִין מִמָּן שֶׁבִּכְלֵיהֶם עַד שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן

Traduction

This is as it is written: ''And the children of Israel ate the manna forty years until they came to a settled land; they ate the manna until they came to the borders of the land of Canaan'' (Exodus 16:35). The Gemara analyzes this verse: One cannot say they ate ''until they came to a settled land,'' i.e., that they were still eating the manna when they entered Eretz Yisrael, as it is already stated: ''To the borders of the land of Canaan,'' which indicates that they stopped eating manna before entering Eretz Yisrael, on the plains of Moab. And one cannot say that they ate manna only until they reached ''to the borders of the land of Canaan,'' as it is already stated: ''Until they came to a settled land.'' How can these clauses be reconciled? Moses died on the seventh of Adar and the manna ceased falling, and they ate the manna that was left in their vessels until the sixteenth of Nisan, even after they entered Eretz Yisrael.

Rachi non traduit

אל ארץ נושבת. מעבר הירדן ואילך שהיא חשובה מארץ סיחון ועוג כדאשכחן במשה שהיה מתאוה ליכנס לה וקרי לה טובה:

קצה ארץ כנען. בערבות מואב ששם מת משה שהיא ארץ האמורי ועל שפת הירדן שהוא קצה כניסת ארץ כנען:

Tossefoth non traduit

ובני ישראל אכלו את המן מ' שנה אי אפשר כו'. וא''ת אמאי לא מפיק ליה כולה מילתא בהדיא דכתיב (יהושע ה':
י''ב) וישבות המן ממחרת הפסח ולא היה עוד לבני ישראל מן אלמא דעד השתא הוה להו לישראל ושמא ניחא ליה למידרש מדברי תורה:

עד בואם אל ארץ נושבת. פי' בקונטרס היינו מעבר לירדן ואילך דחשובה מארץ סיחון ועוג עד בואם אל קצה ארץ כנען היינו על שפת הירדן שהוא קצה ארץ כנען והיינו ארץ סיחון ועוג וי''מ איפכא דארץ נושבת היינו ארץ סיחון ועוג וקרי ליה נושבת לפי שקרובה למדבר ומפקא ממדבר והויא ישוב וקצה ארץ כנען היינו סוף ארץ כנען:

תַּנְיָא אִידַּךְ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וְכִי אַרְבָּעִים שָׁנָה אָכְלוּ וַהֲלֹא אַרְבָּעִים שָׁנָה חָסֵר שְׁלֹשִׁים יוֹם אָכְלוּ אֶלָּא לוֹמַר לְךָ עוּגוֹת שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם טָעֲמוּ בָּהֶם טַעַם מָן

Traduction

It is taught in another baraita with regard to the verse: ''And the children of Israel ate the manna forty years'' (Exodus 16:35). But did they really eat it for forty years? But didn’t they eat it for forty years less thirty days? The manna began to fall on the sixteenth of Iyyar in the first year in the wilderness, and they stopped eating it on the sixteenth of Nisan in the fortieth year. Rather, this verse comes to tell you that they tasted the taste of manna in the unleavened cakes that they took out from Egypt on the fifteenth of Nisan in their first year, and this sustained them until the manna fell.

Rachi non traduit

חסר שלשים. שנסתפקו מעוגות שהוציאו ממצרים דכתיב (שמות ט''ז:א') ויסעו מאילים ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילים ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני וכתיב בתריה בשבתנו על סיר הבשר וגו' וכתיב (שם) הנני ממטיר לכם לחם אלמא בששה עשר באייר המן התחיל לירד:

Tossefoth non traduit

תַּנְיָא אִידַּךְ בְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר מֵת מֹשֶׁה וּבְשִׁבְעָה בַּאֲדָר נוֹלַד מִנַּיִן שֶׁבְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר מֵת שֶׁנֶּאֱמַר וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד ה' וּכְתִיב וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב שְׁלֹשִׁים יוֹם וּכְתִיב וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד ה' וּכְתִיב מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת וְעַתָּה קוּם עֲבֹר

Traduction

It is taught in another baraita: Moses died on the seventh of Adar, and he was likewise born on the seventh of Adar. From where is it derived that Moses died on the seventh of Adar? As it is stated: ''So Moses, the servant of the Lord, died there'' (Deuteronomy 34:5), and it is written: ''And the children of Israel wept for Moses in the plains of Moab thirty days'' (Deuteronomy 34:8). And it is written: ''Now it came to pass after the death of Moses, the servant of the Lord'' (Joshua 1:1), and it is written: ''Moses, My servant, is dead; now arise, cross this Jordan'' (Joshua 1:2).

Rachi non traduit

ויבכו בני ישראל. שלשים יום עמדו בערבות מואב לבכי ומשנצטוה יהושע להסיען הכינו להם צדה לדרך ג' ימים ובשלישי עברו את הירדן דכתיב בעוד שלשת ימים וכתיב בעשור לחדש הראשון:

וּכְתִיב עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר הָכִינוּ לָכֶם צֵדָה כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן וּכְתִיב וְהָעָם עָלוּ מִן הַיַּרְדֵּן בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן צֵא מֵהֶן שְׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשָׁה יָמִים לְמַפְרֵעַ הָא לָמַדְתָּ שֶׁבְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר מֵת מֹשֶׁה

Traduction

The baraita continues: And it is written: ''Pass through the midst of the camp and command the people, saying: Prepare your victuals, for within three days you are to cross the Jordan'' (Joshua 1:11). And it is written: ''And the people came up out of the Jordan on the tenth day of the first month'' (Joshua 4:19). Subtract retroactively from that date, the tenth of Nisan, the last thirty-three days, i.e., the thirty days of mourning for Moses and the three days of preparation before crossing the Jordan, and you learn from here that Moses died on the seventh of Adar.

Rachi non traduit

צא שלשים ושלשה למפרע. והן עשרה דניסן ועשרים וג' דאדר למפרע והוא שבעה באדר ו' ימים עברו ממנו ועשרים ושלשה הרי כ''ט שאדר חסר הוא:

Tossefoth non traduit

צא מהן ל''ג למפרע. פי' בקונטרס שלשים יום עמדו בערבות מואב לבכי ומשנצטוה יהושע להסיען הכינו להם צדה לדרך ג' ימים כדכתיב בעוד שלשת ימים אתם עוברים נמצא שכלו שלשים יום אבל משה בז' בניסן ולמחרת ביום ח' דיבר הקב''ה עם יהושע שקודם לכן לא דיבר עמו שאין השכינה שורה מתוך עצבות. והיינו דכתיב והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש והקשה ר''י מקרא אחרינא דכתיב ביהושע ויהי מקצה שלשת ימים ויאמר יהושע אל העם התקדשו כי מחר יעשה ה' בקרבכם נפלאות ומקצה שלשת ימים היינו יום עשירי וקאמר להו למחר אלמא בי''א עברו וקרא קאמר בעשור לחדש וי''מ שהקב''ה דיבר עם יהושע ביום ל' דאבל משה שהוא ז' בניסן ואע''ג דאין שכינה שורה מתוך עצבות מ''מ מקצת היום ככולו וקאמר להו בעוד שלשת ימים תעברו את הירדן לבד מאותו יום שעומד בו ויהושע אמר להם מקצה ג' ימים עם אותו יום שנתייחד עמו הדבור דהיינו ל''ב כי מחר יעשה ה' נפלאות דהיינו ל''ג יום ויום עשירי בחודש ודוחק הוא דבעוד שלשת ימים דקאמר הקב''ה חלוק ממקצה שלשת ימים דקאמר יהושע ועוד לא הוי כמו בעוד שלשת ימים ישא פרעה (בראשית מ':
י''ג) דהתם הוי בתוך שלשה ימים כדכתיב (שם) ויהי ביום השלישי יום הולדת את פרעה וגו' לפיכך יש ליישב פירוש ראשון דודאי לא דיבר עמו אלא דוקא ביום ל''א לאבל משה דהיינו ח' ניסן ואמר לו הקב''ה בעוד שלשת ימים עם אותו יום שעמד בו דהיינו יום עשירי תעבורו ומקצה שלשת ימים דקאמר יהושע להעם היינו סוף יום שני שסמוך ליום ג' וזהו ביום ל''ב בסופו סמוך לתחלת יום ל''ג כמו ההוא דפסחים (דף יא:) במיפק תרתי ועייל תלת וכן מצינו בירמיה (לד) דכתיב מקץ שבע שנים תשלחו איש את עבדו ופריך בערכין (דף לג.) מאי קאמר שבע והלא עבד יוצא בשש ומשני שש לנמכר ושבע לנרצע פי' שאם פגע בו יובל שנת ז' לרציעתו או למכירתו תשלחהו אלמא אע''ג שהיובל משמט מתחלתו קורא מקץ שבע שנים הכא נמי קרי תחילת יום ג' מקצה שלשת ימים:

וּמִנַּיִן שֶׁבְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר נוֹלַד מֹשֶׁה שֶׁנֶּאֱמַר וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר הַיּוֹם מָה תַּלְמוּד לוֹמַר הַיּוֹם מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וּמְמַלֵּא שְׁנוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שֶׁנֶּאֱמַר אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא

Traduction

The baraita continues: And from where is it derived that Moses was born on the seventh of Adar? It is as it is stated: ''And he said to them, I am one hundred and twenty years old today; I can no more go out and come in'' (Deuteronomy 31:2). As there is no need for the verse to state ''today,'' since Moses could have said simply: I am one hundred and twenty years old. What is the meaning when the verse states ''today''? One can learn from it that Moses was born on that date, i.e., he was exactly one hundred and twenty years old. This teaches that the Holy One, Blessed be He, sits and completes the years of the righteous from day to day and from month to month, as it is stated: ''The number of your days I will fulfill'' (Exodus 23:26).

תַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר שָׁלֹשׁ מִצְוֹת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ וְנוֹהֲגוֹת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ

Traduction

It is taught in a baraita that Rabbi Shimon ben Yoḥai says: The Jewish people were commanded to perform three mitzvot immediately upon entering Eretz Yisrael: The new crop, diverse kinds, and orla, and these apply both in Eretz Yisrael and outside of Eretz Yisrael.

Rachi non traduit

שלש מצות. חדש וערלה וכלאים:

בכניסתן לארץ. שהרי במדבר לא זרעו ולא קצרו ולא נטעו:

וְהוּא הַדִּין שֶׁיִּנְהֲגוּ וּמָה חָדָשׁ שֶׁאֵין אִיסּוּרוֹ אִיסּוּר עוֹלָם וְאֵין אִיסּוּרוֹ אִיסּוּר הֲנָאָה וְיֵשׁ הֶיתֵּר לְאִיסּוּרוֹ נוֹהֵג בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ

Traduction

And it is logical, i.e., one can derive through an a fortiori argument that each of these mitzvot should apply everywhere. If the prohibition of the new crop, whose prohibition is not a permanent prohibition, as it does not apply to grain that grows after the omer has been sacrificed on the sixteenth of Nisan, and whose prohibition is not a prohibition against deriving benefit, since usages other than eating are permitted, and there is dissolution for its prohibition, i.e., grain that grew before the sixteenth of Nisan becomes permitted after the omer offering has been brought, applies both in Eretz Yisrael and outside of Eretz Yisrael, the same halakha should certainly apply to diverse kinds.

Rachi non traduit

והוא הדין שינהגו. החדש מפורש בו מושב וקסבר כל מקום שאתם יושבים משמע וערלה וכלאים מק''ו:

שאין איסורו איסור עולם. אלא כל ששה עשר בניסן דכתיב עד עצם:

ואין איסורו איסור הנאה. דתנן (מנחות דף עא.) קוצר לשחת ומאכיל לבהמה:

ויש היתר לאיסורו. וביום ששה עשר עצמו איסורו מותר אם יש עומר קרב:

Tossefoth non traduit

שאין איסורו איסור עולם. פי' בקונטרס אלא כל ט''ז בלבד ויש היתר לאיסורו שביום ט''ז איסורו ניתר אם עומר קרב ולפי זה אתיא כר' יהודה דאמר במנחות בפרק ר' ישמעאל (מנחות דף סח.) דכל ט''ז אסור כי ליכא עומר ואיכא למאן דאמר התם האיר המזרח מתיר:

כִּלְאַיִם שֶׁאִיסּוּרָן אִיסּוּר עוֹלָם וְאִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָאָה וְאֵין הֶיתֵּר לְאִיסּוּרָן אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּנְהֲגוּ בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ וְהוּא הַדִּין לְעָרְלָה בִּשְׁתַּיִם

Traduction

Rabbi Shimon ben Yoḥai elaborates: With regard to diverse kinds, whose prohibition is a permanent prohibition, as it never expires, and whose prohibition is a prohibition against deriving benefit, since one may not benefit in any manner from diverse kinds of the vine, and there is no dissolution for its prohibition, is it not logical that it should apply both in Eretz Yisrael and outside of Eretz Yisrael? And the same is true of orla with regard to two of those points. Orla is not a permanent prohibition, as it applies only for the first three years that a tree produces fruit, but one may not derive benefit from it, and produce from the first three years never becomes permitted.

Rachi non traduit

כלאים שאיסורן איסור עולם. זרע חטה וחרצן אסורים הגפנים לעולם:

ואסורין בהנאה. דכתיב (דברים כב) תקדש לשון הקדש:

והוא הדין לערלה בשתים. אף הערלה באה בק''ו זה בשני הוכחות אע''פ שהשלישי אין בה שאין איסורו איסור עולם מיהו איסור הנאה הוא ואין לו היתר בתוך ימי איסורו:

Tossefoth non traduit

והוא הדין לערלה בשתים. פי' בקונטרס אע''ג דאין איסורו איסור עולם דמותרת בשנה רביעית מיהו איסורו איסור הנאה ואין לו היתר תוך ימי איסורו והקשה ר''ת הרי הפרי שגדל בשני ערלה אסור לעולם ואין לו היתר ופי' ר''ת דערלה זו בשנה רביעית קאמר דיש היתר לאיסורו על ידי פדיון אבל בשתים ר''ל איסורו איסור עולם ואיסור הנאה והר''ר י''ט פירש דבערלה ממש קאמר דיש היתר לאיסורו והכי פירושו יש היתר לגרום איסור ולנוטעם וכלאים אסור לגדלם ולזורעם והקשה לו רבינו תם דקתני בספרי יש היתר לאחר איסורו משמע שהאיסור נפקע וה''ר משה מפונטייז''א מפרש דערלה יש היתר לאיסורו על ידי ב''ד דפרי ערלה אסורין עד ט''ו בשבט ואם חיסרו ב''ד חדש כסליו הרי ממהרין יום התירן וכן חדש דחדש אסור עד י''ז בניסן ואם חסרו ב''ד חדש אדר נמצא שממהרין יום התירו מה שאין כן בכלאים שאין ב''ד יכולים להתירן בשום ענין ועוד אומר ר''י דאאילן קאי דיש היתר לאיסורו לפרי שגדל בו דאינו נאסר מה שגדל לאחר ג' שנים וכן קנה שיבולת אין התבואה נאסרת משום חדש מה שגדל בקנה השבולת לאחר העומר הואיל והשריש קודם העומר ולפי זה אתי אפילו למ''ד האיר המזרח מתיר.:

והוא הדין לערלה בשתים. ואם תאמר טבל ותרומה ומעשר נילף מק''ו דחדש דנוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ או במה מצינו שהרי איסורו איסור עולם ואין היתר לאיסורו בעודו טבל ותרומה וי''ל דאיכא למיפרך מה לחדש שכן אינו בשאלה תאמר בהני שהן בשאלה פי' שיכולין לשאול לחכם כדי לחזור מהפרשת תרומה ומעשר שהפריש וטבל אע''ג שאינו בשאלה דלעולם הוי טבל עד שתקנו מ''מ כיון דאיסורו אינו אלא מחמת תרומה ומעשר לא חמירי מינייהו עוד י''ל דאיכא למיפרך דלא דמי לחדש שהרי איסורו בא מאליו ולא ע''י מעשה אדם אבל טבל ותרומה איסורן בא ע''י מירוח שהוא מעשה אדם ושמא יש לדחות דחדש נמי בא ע''י אדם דהיינו החרישה והזריעה:

רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר

Traduction

Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, says:

Rachi non traduit

רבי אלעזר בר''ש. פליג אדאבוה וסבר דחדש אינו נוהג בח''ל וערלה וכלאים אינו אלא הלכה או דברי סופרים כדלקמן:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source